בזכות תמיכתכם הנדיבה, הצלחנו לעזור למשפחת רביב לערוך הכנסת ספר תורה מרגשת לזכרו של בנם הגיבור ליאור הי"ד, המשפחה שלחה לנו הודעת תודה מרגשת:

"שלום רב רציתי להודות על הסיוע שלכם בגיוס כספים על מנת שנוכל לערוך את הכנסת ספר תורה לזכרו של בננו ליאור ז"ל . אני מאוד התרגשתי מהמעמד וההפקה של ליווי הספר תורה לבית כנסת והסעודה ברוך השם היו מאוד מרשימים אז תודה על הכל ! אני אשתף בתמונות"

הרגעים המרגשים האלה קורים בזכותכם. התמיכה שלכם מאפשרת לנו לתת למשפחות את הכוח להמשיך ולזכור לנצח.

סיפורו של גיבור ישראל – ליאור רביב הי"ד

ליאור רביב, יליד ראשון לציון בן 21, היה תלמיד מצטיין ושומר מצוות שנפש ציונית בערה בו. ספר מסילת ישרים היה נר לרגליו, ואופיו התאפיין בצניעות ולב זהב. המוטו בחייו היה "דבר מעט ועשה הרבה" – ערך שליווה אותו לאורך כל דרכו.

במלחמת חרבות ברזל, ליאור נלחם בגבורה בעזה כקשר מ"מ וקלע מצטיין. חבריו צעדו אחריו בביטחון מלא, והוא זכה לתעודות הצטיינות על אומץ ונחישות. במשך חצי שנה נלחם ללא לאות להביס את החמאס ולשחרר את החטופים.

למרות שאמור היה להשתחרר בדצמבר 2024, בחר ליאור להישאר עם חבריו ליחידה עוד ארבעה חודשים. כאשר שאל אותו רב המכינה "אתה מבואס מזה שמאריכים?", ליאור השיב: "לא, אני כל כך שמח שאני עושה משהו משמעותי, למרות שאני כבר רוצה להתחיל את חיי האזרחיים."

ביום י"ג באדר ב' תשפ"ד (23 במרץ 2024), שבוע לפני תאריך השחרור הרשמי, נהרג ליאור בהיתקלות עם מחבלים במהלך פעילות בבית החולים שיפא במערב העיר עזה. ביום הקרב האחרון נכנס ראשון לחדר, פגש מחבל חמאס, הקריב את חייו ובגבורתו הציל את חבריו.

בסיומו של המבצע בבית החולים שיפא נבחר ליאור לחייל המצטיין הפלוגתי. את תעודת ההערכה על פעילותו המבצעית במלחמה קיבל בשמו מפקדו הישיר לאחר נפילתו.

על מצבתו חקקו אוהביו את הפסוק: "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עמדי" (תהילים כ"ג, ד').

מאות רבות של מנחמים הגיעו לבית העלמין כדי לכבד את זכרו.

מפקד המחלקה ספד לו: "אם הייתי מקשיב למשפט 'לוקחים את הטובים ביותר', הייתי מלכתחילה לוקח אותך אחורה, כי היית הטוב ביותר שלי… אני אקח את הערכים שסחבת איתך על הגב, ואני אפזר אותם כדי שהעולם יהיה טוב יותר בזכותך ובדרכך."

חברו ספד לו: "היית טוב מדי, אחי. בן אדם טהור, פשוט לב זהב… למדתי ממך המון. אני אוהב אותך, אחי, ומתגעגע כל כך. לנצח תהיה חרוט בליבי."

כ-12 שעות לפני קבורתו נולד בנה השני של אחותו הילה, וניתן לו השם יאיר לזכר הדוד שלא זכה להכיר.

"זו המתנה שהוא השאיר לנו אחרי נפילתו", אמר גיסו.

ליאור הותיר אחריו הורים ושלוש אחיות, וזיכרון של גיבור צעיר שחירף נפשו למען העם והמדינה. דרכיו היו דרכי נועם ונתיבותיו נתיבות שלום, והמשפחה מבטיחה להמשיך דרכו בענווה, באהבה ובשלום.

יהי זכרו ברוך