שלום, אני ליהי, אמא של יעד

בימים אלו למרות שאני עוברת זמנים קשים, אני לא מוותרת, ולמרות הקושי

אני רוצה לספר לכם על בני היקר שנפל בעזה ועל הדרך בה נפל.

בני, סמל ראשון יעד בן יעקב הי״ד, היה לוחם אהוב בגדוד 13 של גולני.

היה לו לב ענק ורגישות גדולה לזולת.

הוא תמיד היה שם בשביל מי שהיה צריך עזרה.

ביום שישי לפני שבת שמחת תורה ב7.10, דיברתי עם יעד בטלפון.

שיחה רגילה של אמא ובן. הוא שאל מה נשמע וניהלנו שיחה שגרתית.

לא תיארתי לעצמי שזו תהיה השיחה האחרונה שלנו.

בשבת בבוקר, התחילה המתקפה,

ויעד היה עם חבריו, לוחמי גולני מגדוד 13, במוצב נחל עוז.

כשהגיעה הידיעה שהמוצב נמצא תחת מתקפה הם חזרו למוצב ונלחמו במחבלים שניסו לחדור לבסיס.

במהלך הקרב יעד נורה ונהרג.

יעד היה בן עשרים בנופלו. יעד היה בן הזקונים שלי. ילד עם לב רגיש במיוחד.

הוא תמיד דאג לאחרים, עזר בבית בכל דבר שיכול היה, והיה עמוד התווך של המשפחה למרות שהיה הכי צעיר.

היה לו חוש הומור מיוחד וחיוך גדול שהאיר כל חדר.

החברים שלו אהבו אותו מאוד, והמורים סיפרו על תלמיד מצטיין עם לב גדול.

והיה לו גם חלום קטן שהיה שמור רק לנו.

אחרי הצבא רצינו לנסוע לאיסלנד כדי שנראה יחד את הזוהר הצפוני.

אבל לצערי לא זכיתי לנסוע איתו. במקום זה ליוויתי אותו במסעו האחרון.

יעד אהב מאוד את המפגשים המשפחתיים, במיוחד בחגים.

ליל הסדר היה רגע של שמחה בבית, עם צחוקים סביב השולחן וחיבוק של משפחה.

הוא לא הספיק להגשים את החלום הזה.

אבל את הלב שלו, את הרצון לתת לאחרים, אני יכולה להמשיך.

לקראת חג הפסח אני מבקשת להנציח אותו בדרך שהכי מתאימה לו.

דרך של חסד ונתינה שנובעת מהלב.

אני מחלקת תווי מזון ליתומים ומשפחות נזקקות,

במסגרת מצוות קמחא דפסחא בצורה מכובדת.

זו ההזדמנות שלכם להיות שותפים במצווה החשובה הזו,

ולהנציח את יעד דרך נתינה אמיתית שמגיעה ישירות למשפחות הזקוקות לכך.

כל סכום משמעותי ויעזור לעוד משפחה לשבת לשולחן חג בכבוד.

כל תמיכה תשמח עוד ילד יתום שיחכה לליל הסדר עם אור בלב.

אל תחכו לרגע האחרון.

תודה מכל הלב,

ליהי בן יעקב