במלאת שנתיים לנפילתו של בני, סמ"ר ליאור רביב הי״ד,
בערב פורים, אני בוחרת להמשיך את העין הטובה שהייתה לו על כל אדם.
ליאור, לוחם בגדוד 932 של חטיבת הנח״ל, היה הראשון להיכנס בכל משימה.
קודם דאג לחבריו, ורק אחר כך לעצמו.
הוא היה עניו וצנוע באמת, עובד על מידותיו בשקט ובהתמדה, שואף לתקן ולהשתפר בכל יום.
לא ביקש כבוד לעצמו, רק ביקש להוסיף טוב בעולם.
שבוע לפני שחרורו, במהלך מבצע לטיהור מרחב בית החולים שיפא בצפון רצועת עזה,
נכנס ראשון עם הכוח למבנה. מחבל שארב במקום פתח באש מטווח קרוב, וליאור נהרג במקום,
ביום י״ג באדר ב׳ תשפ״ד, 23.3.2024. בן 21 בנופלו.
על מצבתו נחקק הפסוק שהיה שגור על פיו,
“גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי”.
ליאור לימד אותנו שחסד אמיתי מתחיל במידות טובות, בראיית האחר,
באכפתיות שקטה שאינה מבקשת דבר לעצמה.
השנה, לכבוד פורים, אני מבקשת להנציח אותו בדרך שהכי מתאימה לו.
דרך חסד ונתינה שנובעת מעבודת הלב.
נחלק תווי מזון למשפחות נזקקות, ונקיים את מצוות מתנות לאביונים למהדרין, בצורה מכובדת.
וזו ההזדמנות שלכם לקיים מצוות מתנות לאביונים בצורה המכובדת והמהודרת ביותר,
ולהנציח את ליאור דרך נתינה אמיתית שמגיעה ישירות למשפחות נזקקות.
כל תרומה היא נתינה לעוד משפחה שתחגוג בשמחה ובכבוד,
ושותפות אמיתית בהנצחה והמשך דרכו של בני, ליאור.
כל תרומה היא עוד אור שממשיך ממנו.
אל תחכו לאחרי פורים. תרמו עכשיו!

בתודה מעומק הלב, שרית-סייה רביב
אמא של ליאור