רס"ל מירון משה גרש נפל בגיל 21, ב־2 בינואר 2024 (כ״א בטבת תשפ״ד), מפגיעת צלף בעת פעילות מבצעית בצפון רצועת עזה.
הוא נהרג במהלך היתקלות עם מחבלים במחנה דרג' אל־תופאח, סמוך לפיר מנהרה אליו עמד להיכנס, כחלק ממשימה לאיתור חטופים וחקר תוואי תת־קרקעי.

במותו, איבדנו לוחם ערכי, אמיץ, חכם, מסור ואהוב.

ארגון 'לזכור לנצח' הוציא לאור מבחר חיבורים שכתב מירון החל מגיל 15 – טקסטים אישיים, חכמים ונוגעים ללב, המשקפים את עולמו הפנימי ואת ערכיו. בנוסף הפיק סידורים אישיים עם הקדשה לזכרו – כמחווה שקטה אך עוצמתית להמשכיות, חיבור ולזיכרון חי.

רס"ל מירון משה גרש הי"ד נולד באוקטובר 2002 בפתח תקווה, בן יחיד להוריו, אלן ודינה גרש.
כבר מילדותו ניכרה בו בגרות רגשית, עומק, רגישות נדירה ונחישות יוצאת דופן. המשפט שהוביל אותו היה:
"אין דבר הקשה להשגה – צריך לשנות את החשיבה."

היו בו תכונות שהפכו אותו לדמות מופת בעיני כל מי שהכיר אותו:

• עזרה לזולת ונתינה כערך עליון – כל נושא של חסד וערכים היה קרוב לליבו. מירון היה בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה, שמילאה את יחסיו עם סביבתו באמפתיה ובנוכחות נדירה.

• התמדה ודבקות במטרה – הוא לא ויתר לעצמו. פעל בעקביות להשגת יעדיו, נאמן לדרכו, לאמת הפנימית שלו, וחי בתחושת שליחות עמוקה.

מירון התנדב במשך ארבע שנים בתחנת כיבוי האש בפתח תקווה – מכיתה י׳ ועד גיוסו.
בשל היותו בן יחיד נדרש לאישור מיוחד לשרת כלוחם. הוא נלחם בבירוקרטיה הצבאית במשך שמונה חודשים עד שהשיג פרופיל קרבי, וגם קיבל את אישור הוריו לשרת שירות קרבי.

הוא בחר להצטרף למסלול הקשוח והמסוכן ביותר: לוחם תת־קרקע בסיירת יהל"ם – פלוגת צורים, במסגרת חיל ההנדסה הקרבית.

ב־7 באוקטובר 2023, מירון הוקפץ עם צוותו למעבר ארז. הם כבשו מחדש את המעבר מידי מחבלים וחילצו 23 חיילים ואזרחים מחטיפה – אירוע שהמחיש את אומץ הלב שלו ואת יכולתו המבצעית.

מפקדיו סיפרו שהיה דמות מובילה, אדם שתמיד חיפש איך לתרום מעבר, לשפר, ליזום.
חבריו ראו בו עוגן – אדם שסומכים עליו, שמוביל גם בשטח וגם בלב.

הוריו, דינה ואלן, בחרו לא להותיר את זכרו רק בזיכרון – אלא להפיץ את האור שהקרין גם לאחר מותו.

יהי זכרו ברוך