שלום, אני ענת, אמא של שיר שנפלה ב7.10
שיר שלי הייתה ילדה של אור.
כזאת שתמיד מחייכת, תמיד מרימה את מי שסביבה,
תמיד רואה את האחר לפני עצמה.
היא אהבה אנשים, אהבה לעזור,
והלב שלה היה פתוח לכל מי שהיה צריך כוח, עידוד או חיבוק.
שיר הייתה תלמידה מצטיינת, ספורטאית בנשמה, אהבה ריצות ארוכות,
ובגיל צעיר כבר הוסמכה להדריך בחדר כושר.
היא תמיד שאפה להצטיין בכל דבר שעשתה.
גם בצבא היא הבריקה בתפקידה, קיבלה תעודת הצטיינות
והייתה מיועדת לצאת לקורס קצינות.

גם ברגעים קשים, שיר תמיד ניסתה לבחור באור.
באחד הדברים שכתבה אמרה:
“חיוך זה שמחה ושמחה זה הכוח להמשיך הלאה”.
וב־7 באוקטובר, האור הזה נבחן ברגעים הקשים ביותר.
שיר הייתה בבסיס אורים כשהחלה מתקפת הטרור.
היא נכנסה לחמ״ל והמשיכה לבצע את תפקידה בקור רוח ובאומץ.
כשחברתה נפצעה, שיר עשתה לה חוסם עורקים.

גם כשהמחבלים חדרו לחמ״ל, היא לא איבדה את האומץ שלה
ולאחר שנורתה ונפלה, שיר הצליחה להציל בגופה שתי חיילות.
שיר שלי הייתה רק בת 19 והיא לא זכתה להיות כלה.
לא זכתה לעמוד ביום שלה, להקים בית ולהתחיל את החיים שכל כך חיכו לה.
ואני, מתוך הכאב והשבר, בחרתי להנציח את שיר בדרך של חיים.

אני מקימה חדר כלה במקווה טהרה בשלוחות,
לעילוי נשמתה של ביתי היקרה, שיר
זהו מקום שבו כלות ייכנסו רגע לפני שהן מתחילות את הבית החדש שלהן.
מקום של תפילה, התרגשות, קדושה וטהרה.
אמנם שיר שלי לא זכתה להקים בית משלה,
אבל בזכותה, עוד ועוד כלות יתחילו את דרכן ויקימו בתים בישראל בקדושה ובטהרה.

אנא הצטרפו אליי עכשיו
בהקמת חדר הכלה מפואר לזכרה של ביתי, שיר.
בואו להיות שותפים איתי להוסיף עוד אור בעולם!
תודה מעומק הלב,
ענת ופנחס שלמה
ההורים של שיר שלמה הי"ד